צניחת אברי האגן הינה מצב בו אברי האגן (הרחם, שלפוחית השתן, המעי או הרקטום)
צונחים אל אזור מפתח הנרתיק עקב היחלשות הרקמות המקבעות את האיברים במקומם.
תופעה זו נפוצה בנשים לאחר לידה ובגילאי 45 ומעלה, אך יכולה להופיע גם מוקדם יותר.
מצב זה עלול להיות מלווה בבעיות כגון:
אי נוחות, בלט נרתיקי, תחושת מלאות ולחץ באזור הנרתיק
קשיים בהתרוקנות ואף אצירת שתן
תחושת מפתח רחב בעת קיום יחסי מין
עצירות הנובעת מבליטת קיר הנרתיק האחורי (החלחולת- Rectocele)
דליפת שתן במאמץ
שלפוחית רגיזה וקושי בשליטה על הסוגרים
הגורמים הנפוצים לצניחת אברי האגן
לידה נרתיקית, לידות ממושכות או טראומטיות הגורמות לנזק עצבי ברקמת החיבור ומבנה שרירי רצפת האגן
עליה כרונית בלחץ התוך בטני: עודף משקל, עצירות כרונית, שיעול כרוני, הרמת משאות ופעילות מאומצת
גיל מבוגר- עקב שינויים בגמישות רקמות החיבור וחוזק השרירים
הפרעות גנטיות ברקמות החיבור
ניתוח קודם לכריתת רחם
טיפולים שמרניים
1. חיזוק שרירי רצפת באמצעות פיזיותרפיה או ביו פידבק. מיועד למקרי צניחה קלים או התחלתיים
2. שימוש בפסרי (תומכן)פתרון אשר לרוב מוצע לנשים עם רמת סיכון גבוהה בניתוח או כגשר
עד להשלמת תכנית ילודה
ניתוחי שחזור ושיקום רצפת האגן
א. ניתוח בגישה נרתיקית בניתוח זה מקבעים את דפנות הנרתיק לסיבי רקמת החיבור
בדפנות האגן. לעיתים בניתוח זה יומלץ על כריתת רחם נרתיקית.
ב. ניתוח בגישה בטנית (לרב ניתוח זעיר פולשני)
הניתוח הנפוץ ביותר הינו Sacrocolpopexy בשיטה לפרוסקופית או באמצעות רובוט.
בניתוח זה משתמשים ברשת סינטטית אשר מתחברת לנרתיק הקדמי והאחורי, כמו גם
לליגמנט הקדמי על עצם האגן, כדי לקבע מחדש את כיפת הנרתיק או הרחם.
ג. ניתוח לסגירת הנרתיק (Colpocleisis) - ניתוח זה מיועד לנשים עם מחלות רקע או לנשים מבוגרות
שאינן פעילות מינית. אחוז ההצלחה המדווח הוא כ-95%-100% ללא פגיעה בתפקוד
שלפוחית השתן ופי הטבעת
להלן סרטון קצרצר המדגים באופן נהיר את צניחת אברי האגן השונים