קצת מידע על מחלות מין

מחלות מין - STD - sexually transmitted disease

​הן קבוצת מחלות שהמשותף להן הוא ההידבקות במהלך מגע מיני. קיימות מחלות שונות כגון נגיפים, טפילים או חיידקים. חלק מהמחלות יודעות לעבור גם במגע עור בעור, ברוק, בנוזלי גוף ובמעבר דם (מחטים). לא תמיד קיימים תסמינים לאחר ההידבקות לכן קיים סיכון משמעותי להידבקות ולהדבקת שרשרת בקיום יחסי מין לא מוגנים.

התסמינים המוכרים למחלת מין עשויים לכלול הפרשות חריגות מהנרתיק, גרד, פצעים באברי המין, עור מגורה, כאבים באגן, צריבה במתן שתן ועוד. מחלת מין אשר אינה מטופלת באופן מידי עלולה להיגרר לזיהומים ודלקות ברחם, באגן, בשפכה ועוד ואף עלולה לגרום לפגיעה בפריון. קיימות גם מחלות שאינן מחלות מין קלאסיות אשר עוברות במגע מיני. ביניהן הפטיטיס B והפטיטיס C.

ניתן לחלק את קבוצות המחלות כך:

• חיידקים גונוריאה (זיבה) כלמידיה, סיפיליס (עגבת)

• נגיפים הרפס גניטלי, וירוס הפפילומה האנושי, HIV, HCV, HBV

• טפילים טריכומונס וגינליס (ראי/ה מידע בפוסט 'זיהומים בנרתיק')

​

מניעה

1. בדיקות תקופתיות. כאמור, במקרים רבים לא קיימים תסמינים למחלה, אך ההדבקה נמשכת.

2. חיסונים. מומלץ להתחסן נגד הפטיטיס B ונגד נגיף הפפילומה – HPV

זיהומים חיידקיים- גונוריאה (זיבה) כלמידיה, סיפיליס (עגבת)

גונוריאה (זיבה)

גונוריאה הינה מחלת מין שמקורה בחיידק.

תסמינים: לא תמיד מופיעים תסמינים למחלה זו אך התסמינים המוכרים עשויים להיות הפרשה מוגלתית צהבהבה מאיבר המין ומפי הטבעת והרקטום, הפרשה המתגברת בעת מתן שתן ובשפיכה, גירוי דלקתי באזור אברי המין, כאב באזור אברי המין, דחף במתן צואה גם ללא צורך. אי טיפול יכול לגרור סיבוכים מורכבים כגון דלקות באברי האגן ואף להוביל לעקרות.

אבחון: כיום ניתן לאבחון בבדיקת שתן פשוטה ולעיתים לקיחת דגימה מאזור איבר המין.

טיפול: הטיפול בגונוריאה הינו טיפול משולב של שני סוגי אנטיביוטיקה בזריקה חד פעמית

(צפטריאקסון) ודרך הפה במתן חד פעמי(אזיטרומיצין). יש לטפל גם בבן הזוג

כלמידיה

כלמידיה היא מחלת מין מדבקת שמקורה בחיידק וגורמת לדלקת באברי המין. המחלה מתבטאת בצורה של הפרשה מוגלתית משמעותית. קיימים זנים נוספים של חיידק הכלמידיה כגון טראכומטיס, Lymphogranuloma Venereum ועוד.

תסמינים: לעיתים לא קיימים תסמינים כלל. התסמינים הידועים הם צריבה במתן שתן, גירוי בפי הטבעת סיבוכים אפשריים בשלב מאוחר של המחלה יכללו דלקת באזור האגן ופגיעה בפריון.

אבחון: האבחון יתבצע על ידי בדיקת שתן ולעיתים לקיחת דגימה מאזור איבר המין

טיפול: הטיפול בכלמידיה הוא באמצעות אנטיביוטיקה. יש לטפל גם בבן הזוג

סיפיליס (עגבת)

סיפיליס הינה מחלת מין מדבקת שמקורה בחיידק הנקרא Treponema pallidum. לסיפיליס שלושה שלבים והיא מתפתחת בהיעדר טיפול מידי. על כן, מומלץ לטפל בשלביה המוקדמים על ידי מתן חד פעמי באמצעות אנטיביוטיקה מסוג פניצילין בצורה של זריקה שבועית. כיום בישראל המחלה איננה שכיחה הודות לטיפול הפשוט הקיים.

‍נגיפים – הרפס גניטלי, הפטיטיס, HIV, HPV

הרפס גניטלי

המושג הרפס מאגד בתוכו קבוצה רחבה של נגיפים מדבקים הקשורים במחלות רבות. מחלות ההרפס הקשורות במין נובעות מנגיף ההרפס סימפלקס על שני סוגיו: hsv1/hsv2.

Hsv1

הוא ההרפס אשר מתבטא לרוב בשלפוחיות באזור השפתיים ולעיתים מתבטא גם באברי המין

hsv2

מתבטא לרוב בשלפוחיות וכיבים באזור אברי המין. דרכי ההדבקה הן דרך מגע עם השלפוחיות. נגיף ההרפס נמצא במצב רדום בגוף ומתעורר לסירוגין בצורה של שלפוחיות. כאשר מופיעים נגעים מסוג זה, יש להימנע ממגע ומיחסי מין עם אדם אחר עד היעלמותם.

תסמינים: תחושת עקצוץ או גירוי באזור הנגוע. כעבור כמה שעות/ימים יופיעו שלפוחיות ולעיתים בלוטות לימפה מפשעתיות מוגדלות. השלפוחיות בתחילה מגרדות, אחר כך כואבות ולאט לאט מתייבשות ומגלידות. בהופעה הראשונית של השלפוחיות עשויים להופיע תסמינים נוספים כגון כאבי ראש, חום וצריבה או קושי בהטלת שתן. במידה וההדבקה תהפוך לכרונית, עלולים להופיע אירועים נוספים,

לרוב קלים יותר

אבחון: בבדיקת נוגדנים לנגיף ניתן לאבחן הרפס, כמו גם בבדיקת תרבית מהשלפוחית אולם האבחון המיידי מתבצע על ידי זיהוי התסמינים הקודמים להופעת השלפוחיות: עקצוץ וגירוי.

טיפול: טיפול בכדורים ומשחות ממשפחת האציקלוויר. ככל שההתערבות תהיה מוקדמת יותר הטיפול יהיה אפקטיבי יותר. במידה וקיימת חזרה של הנגעים בתדירות גבוהה, יש מקום לטיפול מנע קבוע.

HIV

מחלת מין אשר פוגעת בתאי הדם הלבנים (לימפוציטים) במערכת החיסון. ההדבקה באיידס היא דרך נוזלי גוף כגון דם, נוזל זרע ונוזל נרתיק.

אבחון: האבחון מתבצע באמצעות בדיקת דם פשוטה אשר יודעת לחשוף נוגדנים שהגוף מייצר נגד הנגיף

*קונדילומה / וירוס הפפילומה האנושי HPV ראי/ה בפוסט ייעודי